בשנת 2010 העסק הראשון שרציתי להקים היה בתחום האימון האישי, הרגשתי עמוק שאני יכול לעזור לאנשים להגיע ל"אני" הגדול שלהם. אז, הייתי בן 22, שמאמן אנשים בני 40 + וגם נערים בני 16. התמקדתי בביטחון עצמי לגברים. לי לא היה ביטחון עצמי אמיתי, פשוט ידעתי על לזייף את זה מקריאה של עשרות ספרים בתחום, עד שזה הפך לחלק אינטגרלי מחיי. נצמדתי למשפט "זייף את זה עד שזה יהפוך למציאות שלך/ או fake it until you make it."
זייפתי את זה אלפי פעמים עד שידעתי לפרוט את זה לשיטה סדורה שמכרתי כ"סטארטאפ", הפכתי לאנשים את החיים. יום אחד הגיע אלי מנכ"ל של חברה שמגלגלת מיליונים. מפה לשם, הבנאדם סבל מחרדות מטורפות. היה אצל פסיכולוגים שנים ומה לא? אמרתי לו "אצלי זה גג 4 פגישות, לא חתונה קתולית". הגענו לפגישה ה3, ועוצמת החרדות שלו ירדה ב90%. היום הוא חי לצד החרדות, כמוני, כמוכם. מזיוף ביטחון עצמי כשהזמנתי פלאפל, לזיוף ביטחון עצמי כשניגשתי לראיונות עבודה, ועד להתחיל עם בחורה.
למדתי את עניין הביטחון העצמי ברמה דידקטית גבוהה וגם היום אני יכול לכתוב על זה מהדורות שלמות. כשאני עולה לנאום על במה מול מאות אנשים היום – אני מקבל זבנג של חרדה, הרגל רועדת קצת, הקול גבוה, אך אני לא שומע את עצמי, דקה גג, וזהו, זה עובר לי.
היום להבדיל מבעבר, הביטחון הפך לאני שלי. יש לי הרבה הבלחות של חרדות וביישנות אבל המוח מייד מגיב בביטחון כי למדתי איך לעשות את הטריגר הזה. בבסיס שלי, אני חרד אבל המוח מזהה שזה "כשל" ומתקן מיד, זה קורה בשניות. הבנתי שהמוח עובד כמו מחשב – תתנה אותו, תן לו טריגר והוא יפעל. באתי מעולם המחשבים לכן הפנמתי את מנגנון הסיבה והתוצאה המדויק.
חרדה חמודה ברוכה הבאה
כשהייתי ילד נשך אותי כלב פינצ'ר קטן ומאז שנאתי כלבים, לא באמת שנאתי, פחדתי מהם. כשנחשפתי לעולם האימון וה nlp בתקופת הצבא, קלטתי את הקאץ' על עבודה עם פוביות וכך ניצחתי אין ספור חרדות. פחד קהל, פחד מדיבור עם נשים, פחד מטיסות, פחד גבהים, פחד מכלבים ועוד.. כשאתה מודע לחרדות אתה מבין שאין להן סוף, אתה לומד לחיות איתן ועם הזמן לומד ללטף אותן, לקבל אותן באהבה.
כשאתה מנסה לשרוט חרדה, היא מגיבה בדקירה. לכן, חשוב קודם כל לקבל את זה שיש חרדה ושהיא פה בשביל ללמד אותנו משהו טוב על עצמנו. המשפט הזה, ניחם אותי. זה קטע, כשאני מדבר על זה עם כל מיני אנשים, אני מבין, ש 99% מהם חרדים ממשהו.
בלי תרופות
אל תנסו לברוח מחרדות ואל תתחילו ליטול תרופות נוגדות חרדות ישר, נסו לעבוד *עם* המוח לא נגד המוח. והכי חשוב – אל תתנגדו להן "היכנעו" להן ושימו לב איך הן מתפוגגות לאט. ההתנגדות יוצרת "עוד" ממשהו לא רצוי, המוח חייב להיות מפוקס במה שאנחנו רוצים.
העיסוק האובססיבי והרפואי בהן, מצמיח אותן למימדים שאני לא מאמין שהן האמינו להגיע אליהן. קבלו את זה, חבקו את זה. כשאתה מנסה לשרוט חרדה, היא מגיבה בדקירה.
לסיכום
אנחנו נולדים נקיים מחרדות והסביבה דופקת אותנו. ההורים, הגננת בגן, השוטרים ברחוב, השומר בקניון. בתור הורים, כשמודעים לזה, הילדים גדלים כמעט ללא חרדות. אתם מפחדים מלטאות או נחשים? סבבה. אל תורישו את זה. אתם מפחדים מטיסות? לבלוע רוק, לטפל בזה, אם לא עבורכם, אז עבור הילדים. אל תורישו חרדות, תורישו דרך.
