איך זה שבכל שנה אנשים מסביב לעולם מוציאים מיליארדי שקלים על הכשרות/קורסים/הרצאות/ספרים ו – 99% מהם לא מצליחים ליישם? ולמה שילמתי לאולמן ודובדבני ולא הלכתי לקורסים שלהם בסוף?
אולי זה ישמע לכם מוזר אבל אין לי סבלנות לשבת בקורסים, פשוט אין. הסמינר האחרון שנרשמתי אליו היה ב-2014 והתפוצץ לי המוח אחרי כמה שעות ופשוט יצאתי מהכיתה ולמדתי לבד כל מה שהייתי צריך מאותו הקורס.
בשנת 13-14 קניתי קורסים של אלון אולמן ב-3,500 ולא הלכתי, ניר דובדבני ב-3,000 וגם לא, לערן שטרן שילמתי 1,000 שקלים כדמי רצינות וגם לא הגעתי. לשני הקורסים נרשמתי לפני כעשור וגם לפגישה שקבעתי עם ערן, כשרק התחלתי בעולם העסקים. פשוט התנגדות פנימית שלא הצלחתי להשתחרר ממנה עד היום. אני חושב שהדבר שהכי חששתי ממנו במפגש עם הקורסים זה הפחד להתקל עם המציאות לאחר מכן.
איכשהו "הגנתי על עצמי" מהצפה, רק היום אני מבין את זה. אך מצד שני השגתי הרבה דברים שרצתי ושנראו לי חשובים בלי כל מיני קורסים להתפתחות אישית או עסקית. מה שרציתי פשוט למדתי לבד ומהר יותר. אין לי מושג אם זה טוב או רע אני על הדרך וזה מה שחשוב.
העצות של כל המנטורים הן עצות נהדרות ונכונות, אך למה הן לא מחזיקות יותר משבועיים? למה קשה לנו ליישם אמת פשוטה כמו "כוחו של הרגע הזה", "כיצד לרכוש ידידים והשפעה", "ארבעת ההסכמות" ועוד ספרים ששינו את האנושות בתאוריה, אך עשו מעט מאוד בפרקטיקה?
הסיבה להתנגדויות הפנימיות – חרדות ופחדים.
פחד הוא מונח גדול מאוד שמקיף ים של התנגדויות, ולא מצאתי מילה אחרת טובה יותר. אני אישית, פחדתי להתמודד עם משהו שאגלה בקורס ולעיני הכיתה אתחייב למשהו שאני יודע שיהיה לי קשה לעמוד בו ולאחר מכן אנזוף בעצמי. פחדתי שלא אצליח, פחדתי להיכשל במשימות אז המוח שלי חיפש דרכים אחרות להתקדם והפכתי לאוטודידקט. כל מה שהשגתי בחיים היה מתוך פחד ממשהו. בשנים האחרונות ועם כל מיני טיפולים שאני עושה גיליתי את זה. עד אז סיפרתי לעצמי שזה סתם מבזבז לי את הזמן.
אז רגע, למה שילמתי אלפי שקלים ובסוף לא ניגשתי בכלל ואפילו לא ביקשתי החזר? לא רוצה שיגלו את הפחד שלי.
מה שעוצר אנשים מלהצליח יותר בכל תחום אלה הפחדים המוסתרים שלמדו לחיות בתוך שכבות, מה שעוצר אנשים מלהרוויח כסף זה אותו המנגנון. פחדים ושכבות של שריטות ילדות. רולדת פחדים.
לא משנה כמה פודקאסטים נשמע ולכמה קורסים נצא, אם לא נטפל במנגנון, המציאות תכפכף אותנו. עצרו את המרוץ – תטפלו בזה. לא דובדבני יעשה את זה, לא אולמן ולא טוני רובינס, הם גם גם בהתמודדות כמו כולנו. כולנו בני אדם.
השיטות שלהם עובדות על שכבות תקינות, לא מנגנון שבור, אצלי עדיין המנגנון שבור, לכן אני אטום לקורסים של התפתחות ונצמד לדרך שלי, בקצב שלי, ונהנה מזה, גם שלא הכל מושלם, רחוק מזה.
אבל מה יצא לי בכל זאת מדובדבני?
אולי יום אחד אהיה פתוח לזה, פשוט לא מסוגל לשבת בסמינרים, פחד. מדמיין את הצפת המידע וזה תוקע אותי. למדתי לחיות עם הדפקט ולהוציא מזה איזשהו אפקט או שאולי זה לא דפקט? אל תתבאסו שלא יצא לכם שום דבר מקורס, זה טבעי כי אולי לא אמור לצאת לכם כלום מזה ברמת העשייה דה פקטו בטווח הקצר, קחו את הקורסים של ההתפתחות כעוד משהו בדרך שצריך לעבור כחוויה ולא כגלולת קסם שתושיע אתכם, צר לי לאכזב אך זו האמת וזו אמת שמגלגלת מילארדים.
להחרים מנטורים? ממש לא! הם כאן בשביל להיות חלק חשוב בחוויה הכללית, אך העיקר זה אנחנו, אל תשכחו את עצמכם בסרט שאתם הבימאים שלו. אתם פה הסיפור.
עם דובדבני בסוף נפגשתי לשעתיים אישיות – זהו, לא הייתי צריך יותר מזה. יצאו משם ניצוצות שעד היום מהדהדים לי בראש. משפט אחד שאמר חרוט לי במוח. וואלה, ה – 3,000 הכי משתלמים שיצאו לי מהכיס. כל מה שסגרנו באחד על אחד – יישמתי. מאז אנחנו שומרים על קשר, אחלה גבר.
תטפלו בפחדים, הם שורש הצרות של כולנו.
המשיכו לעקוב, תמיד מעניין כאן.
