ב-12 שנות עצמאות (בעל עסקים), למדתי שאם אני רוצה להתקדם מהר בדברים שחשובים לי, אני מוכרח למקבל. מקבול – לבצע פעולות במקביל.
לעתים קרובות אומרים לנו "תתמקדו", אבל זה לא נכון לרוב. גיליתי שדווקא כשאני "מתפזר" אני הרבה יותר אפקטיבי "וכובש" שטחים גדולים יותר על המגרש.
ברוב הדברים אנחנו "נכשל" אך בפעמים שכן ילך לנו, תהיה בוננזה מספיק גדולה שתגרום לנו להיות מסופקים. אנחנו מתחילים מיזם – נכשלים, מתקדמים. אך למדנו…ככה עשרות מיזמים שלי לאורך השנים, מיזמים שלא שמעתם עליהם, וטוב שכך(חח).
אבל מה קורה אחרי עשור של כישלונות? פתאום קצת נכשלים פחות וההצלחות הופכות לגדולות יותר. כי מרחב הכישלון מצטמצם עם הזמן והניסיון – תודה לטבע.
אבל מה כן?
אתם חייבים להיות אשפים בניהול סדרי עדיפויות. זה משהו שלומדים עם הזמן… כשמתחילים "למקבל", מאבדים את הראש בהתחלה אבל המוח שלנו מסתגל מהר.
זה עובד על אותו העקרון של "אל תשימו את כל הביצים בסל אחד". בתמרון הזה אל תשכחו מה חשוב באמת ומהן "פעילויות הליבה".
איך מגייסים כאלה משוגעים לצוות?
אני אומר לכל איש צוות שלי שנכנס לעבודה "בצוות שלנו, אנחנו כלבויניקים, עושים הכל, עובדים במקביל על 100 משימות, זה משהו שאת.ה מסוגל לראות את עצמך עושה?" אם יש היסוס של 2 שניות, זה לא יעבוד.
צריכים להיות קצת משוגעים, אבל אין ברירה כ"כ…שום אדם נורמלי לא הפך את העולם הזה לקצת יותר טוב. תהיו משוגעים, גייסו משוגעים, העולם צריך את זה.
בימים אלה, אני מנהל 10 פרויקטים שונים עם הצוות המדהים שלי. כל פרויקט בשלבים שונים, אין מצב שנרבוץ על פרויקט אחד בלבד מבלי לקדם דברים אחרים.
המשיכו לעקוב, תמיד מעניין כאן.
בן סולומון.
