אל תוותרו על עצמכם בשביל אדם אחר, תגרמו לו, לא לוותר לעצמו, על עצמו: אז הייתי הומלס שבועיים ו…?
השבוע נפגשתי עם אישה כבת 40 שעיסוקה – שיווק נדל"ן. היא עושה את זה בצורה חיננית ואיכותית. תוך כדי שיחה היא אומרת לי "וויתרתי כל כך על עצמי, עם הילדים וכל הסיפור, שהיום אני מצטערת על זה, הילדים יכולים להסתדר גם בלעדי".
השבתי אחרי הקשבה ארוכה "נכון, הורה צריך לשאול את עצמו "עם איזה ערכים ארצה שילדי יגדלו ולהתחרפן על הערכים האלה, אבל לא ללמד בדיבורים אלא במעשים.
רוצים לחנך את הילדים כמה חשוב ללכת עד הסוף? תראו להם שניתן להגשים את החלומות, רוצים ללמד אותם את הרגלי הקריאה והלימוד? תכבו את הטלוויזיה או עדיף שתזרקו אותה לפח והשקיעו בלימודים וצללו יחד איתם בספרים, רוצים ללמד אותם כמה חשוב להשקיע בתחביבים? לכו ללמוד לנגן על הגיטרה שחלמתם, רוצים שהם יגדלו עם הרגל של דחיית סיפוקים, תדחו מולם סיפוקים, פחות דיבורים, יותר מעשים, כי מה יותר חזק ממעשה?".
לא זכור לי לדוגמה שאבא שלי אמר לי מפורשות – "תקרא ספרים" מגיל קטן ראיתי אותו לוקח ספר בשקית של קופ"ח כללית עם בקבוק מים, ובערבים יושב לקרוא, ימי שבת הוא היה מקריא לנו את התנ"ך ומתחיל להתפלסף, ולהתעמק בפילוסופיה ובשאלות שהוא ידע שלא ישאלו בבית הספר.
הדבר היחידי שהוא עשה – הציב לנו גבולות ברורים של מה נכון ולא נכון, כל השאר "תתנסו, תכשלו, תלמדו לבד". טלוויזיה עד השעה 20:30 בשעה 21:30 ישנים אחרי מקלחות, אין דבר כזה להסתובב בלילות בחוץ. הגעתי אחרי השעה שאמר? אני ישן בחוץ. ניסיתי להיות "גבר" ואחרי שבועיים בקור כלבים שישנתי אצל חברים ובפארק ה' בבאר שבע, הבנתי שעדיף לא להתעסק איתו והתיישרתי.
אין בכלל דיבור, זו המסגרת, צא לדרך
אל תוותרו על עצמכם בשביל מישהו, תדאגו שהוא לא יוותר לעצמו על עצמו. ובנינו? עבור ילדים, הורים ממורמרים זה האסון הכי גדול. ילד צריך מסגרת ואהבה, זהו. אל תדאגו להם, הם ידאגו לעצמם, רק אל תשכחו לדאוג לעצמכם, אבל בכל הכוח. עדיף גרם אחד של מעשה, מקילו של תאוריה שאנחנו בעצמנו לא מיישמים.
