מה ההבדל בין רוחניות לדת ואיך זה קשור לאושר?

ההבדל בין דת לרוחניות, האם אדם חרדי בהכרח רוחני יותר מחילוני גמור? למה פושעים שמים כיפה לאחר שעשו מעשים נוראיים? למה אנשים במשבר חוזרים בתשובה? האם אפשרי להיות מאושרים באמת, להיות בעלי הערכה עצמית גבוהה, בלי לחזק את "המשחק הפנימי שלנו"? ומהו המשחק הפנימי הזה בעצם? למה יש אנשים מצוברחים שקשה מאוד לחיות סביבם? מהו הדבר הזה שכל הדתות מחפשות בנרות?

אלה שאלות שהעסיקו אותי עוד מהיותי נער.

למי שלא יודע, כשאימי נפטרה בשנת 99, הייתי בן 11, והדת הייתה עבורי מקום חם ומחבק, מנחם מאוד.

משהו כמו 3 שנים שמרתי שבת, הלכתי הרבה לכולל, בתי כנסת, כמעט והלכתי לישיבה חרדית בירושלים
ואפילו הייתי מאלה שמחזק אנשים להתחזק בדת, כי בתקופה ההיא הדת הייתה עבורי מקום מפלט.

יש משהו במשברים שמתחבר לדת, למה זה קורה?

כשיש משברים "אין אני" או "אין אגו", הישות מתנקה לרגע, היא הופכת לנקייה, וניקיון זו הקרקע הפוריה שהרוחניות מחפשת. וכשאנחנו נקיים בלי פוזות של אבו עלי יש לנו זמן "לטבול" רגע בדברים שהנפש זקוקה להם, כמו תחושת שייכות והזדהות לצורך העניין.

מי יזדהה יותר עם כאבנו? מי יקבל אותנו כפי שאנחנו? מי יבין את סבלנו? חטאינו? תאוותנו? אם שאלתם את עצמכם למה פושעים פתאום שמים כיפה באמצע מעצר, זה בדיוק זה. לרגעים "אין אגו" והם שמים את מבטחם ואמונם בבורא, "הוא יושיע", "הוא יסלח", הרי "האל אוהב את את ילדיו ומוחל על כל חטאינו."

אלה דברים שקורים באופן אינטואטיבי לכל אדם ובכל העולם, אצלנו זה נראה יותר לעין כי יש את הכיפה, ציצית והדת היא די בחיינו בכל פינה.. תעודת כשרות, מסורת יהודית, שירי סליחות שכולנו מכירים.

"איך הפושע הזה חובש כיפה אחרי מה שעשה?" ליבו נשבר לרגעים מחפש לאחות את שבריו אצל בורא עולם. להיות יהודי בהרבה מובנים זה מאוד מנחם.

אז מה ההבדל בין רוחניות לדת?

פעם שאלתי את אבא שלי "אתה שומר שבת אבל אתה מדליק אור בשבת, אבל לא נוסע או מדליק טלוויזיה, אז בוא תסביר לי רגע"

הוא ענה לי "להיות יהודי זה לא לחשוב איזה אור הדלקת בשביל לראות טוב יותר, ה' לא קטנוני, הוא בנה הכל בשביל שנגלה אותו בנו, הוא בעצם הבריאה ועצם הקיום שלנו ולא בעצם ההתקטננות, האל מתקדם עם האדם". לקח לי כמה שנים להבין את זה, אתרגם ברשותכם.

הדת היא מפתח מיני רבים לרוחניות היא לא הרוחניות כי רוחניות מתקיימת רק בין האדם לבורא.
כל המצוות שבעולם הן אך ורק עבוד דבר אחד – פיתוח מוּדָעוּת וחיזוק הרוחניות. המצווה הגדולה ביותר והחשובה ביותר אם כך היא לחיות במוּדָעוּת עצמית. אדם שחי עם מוּדָעוּת עצמית רוחנית גבוהה הוא אדם שיעשה רק טוב לעולם ויפזר את אורו בכל מקום אליו יילך, יתרום לקהילה וישפיע על עולמו וסביבתו לחיוב, טוב לו בחייו כי הפרשנות והגישה שלו הם תמיד חיוביים ודנים הכל לכף זכות. מכירים את אלה שנכנסים לחדר ומרגישים אותם בקטע טוב?
שהאופטימיות שלהם מחזקת אתכם בלי מילים? שהמגע שלהם חמים ונעים? זו מוּדָעוּת רוחנית גבוהה.
חפשו אנשים כאלה והיצמדו אליהם וגם אתם תהנו מהחום שלהם. בדיוק כמו מדורה לוהטת וגבוהה שיכולה
להדליק מדורות כבויות שצמודות אליה בגלל האש הלוהטת והחזקה שרואים למרחקים.
אין מצב להיות אדם עם מוּדָעוּת רוחנית גבוהה ולריב מכות על חניה, אין מצב להיות אדם עם מוּדָעוּת רוחנית גבוהה ולהתגזען על מישהו או לחשוב שאתה טוב ממנו, להתנשא עליו, אין דבר כזה להיות אדם עם
מודעות רוחנית גבוהה ולהיות מצוברח כל היום, קרה משהו? התבאס על משהו? הוא ממשיך קדימה ומבין
עמוק בפנים ש"הכל לטובה", אבל באמת. וזה למה זו המצווה הגדולה ביותר, זה נותן "נחת" לאלוהים, טבע,
יקום, כי יש פה "ילד של הטבע" שחי עם מודעות ויש "פחות עבודה איתו". כמו ילד בוגר שהוריו סומכים עליו.
אתם מבינים? כל הדתות מדברות על "אל תחיו על אוטומט ואלוהים פתאום יופיע".

מפתח נוסף לרוחניות – מדיטציות, יוגה, והתעמקות בשאלות, נשימה ומוּדָעוּת וכל דבר שיש בו חיבור לרוח לא לגשמיות. קבעו לכם יום אחד בשבוע שזה מה שאתם עושים, אז בלי תירוצים! צאו לגילוי עצמי.

אנשים מתבלבלים בין דת לרוחניות.

רוחניות היא חלק בלתי נפרד בנפש שכולם צריכים לגלות בעצמם בלי קשר לדת!
בלי זה, יש חתיכה חסרה בנפש, בדיוק כמו בית ללא גג. 

הדת היא מסגרת חוקים וכללים שכל מהותם – לגלות את הבורא בתוכנו, את הרוחניות.

כל אדם שרוצה להיות דתי מגיע לדת ומקבל "הוראות הפעלה". מה לאכול, איך לאכול, מה לברך, איך לברך,

תפילות בוקר צהריים ערב, תפילות על הכל. ממש מדריך מעשי לכל חייו של האדם. מדריך שככה הדת מאמינה שיוביל את האדם לרוחניות וגילוי עצמי.

בנוסף לכל המדריכים הללו יש מדריכים רוחניים שגורמים לנו להתמודד עם שאלות שגורמות לנו לחשוב והרבה, כמו למשל "התניא" המדהים של חב"ד.

ככל שאתה יותר מגלה את עצמך ככה אתה יותר "צדיק"

רמת הצדיקות הגבוהה ביותר היא הרמת הביטול הגבוהה ביותר. ומה הכוונה? רב גדול לא יכול להיות כזה אם לא התבטל מול האל, ויתר על האגו לחלוטין, ויתר על "האני".

רק כשמתבטלים מגלים את יסוד הרוח בעצמנו.

רבנים שהגיעו לרמת "צדיקות" גבוהה, הם רבנים שיש לנו המון אבל המון מה ללמוד מהם. אבל לא רק רבנים מגיעים לזה, גם אנשים פשוטים, לא דתיים כלל ששואלים שאלות יכולים להגיע לזה, הכל שאלה של "עד כמה האגו לא קיים ועד כמה אני חי במוּדָעוּת".

איך אנשים מרגישים אחרי המקווה?

הייתי הולך למקווה בלילה במשך תקופה בהיותי נער.

יש לטובלים כמה שניות של "אין אני".  איך אנשים מרגישים אחרי מדיטציה טובה ועמוקה?  אחד יקרא לזה "בורא עולם" השני יקרא לזה "טבע" השלישית "חיבור לאמא אדמה" והרביעי "חיבור עמוק ליקום", כולם מדברים על אותו הדבר.

ככל שחיים יותר "באין אני"

ככה יותר מחוברים לבורא.

חפשו מה מתחבר לכם יותר ותתחברו.

האם כל דתי או חרדי הוא אדם רוחני?

לא! חד משמעית. הוא בחיפוש כמו כולנו, אין לו יתרון בגלל הלבוש.

הוא כן קרוב יותר לתשובות כי עצם העיסוק שלו בדת זה נותן לו סוג של מפתח למוּדָעוּת ותזכורת יום יומית "חביבי, חפש את עצמך עמוק בפנים…"

לרובנו אין תזכורות יומיומיות לאורך כל היום לעסוק רגע ברוח.

כל החרדים צדיקים?

כשהייתי ילד הייתי רואה אדם חרדי ואומר לעצמי "וואו איזה צדיק" עד שנתקלתי בכמה חרדים מבוגרים שדיברו אליי ממש לא יפה בהיותי ילד קטן, זה נחרט לי בראש והכבוד אליהם ירד מיד. כבר לא ראיתי אותם כצדיקים או יראי שמיים מוחלטים, ראיתי אותם כמו כולנו, רגילים בבגדים מהודרים. האם כל החרדים כאלה גסי רוח? ממש לא! כמו כולם, יש כאלה ויש כאלה, בתור ילד בתמימותי לא הייתי עושה הפרדות בגלל הלבוש הקפדני.

התחפושת, לא רק בדת, לא מביאה אותנו לגילוי, השאלות העמוקות והפנימיות מביאות לריפוי. פעם הרב החרדי שלי, שהיה מעביר שיעורים בכולל אמר לי "צדיק זו לא התחפושת, אל תאמין למה שעיניך רואות זה חיזיון תעתועים, תתעמק באדם". הוא היה אדם משכמו ומעלה ולמדתי המון, אדם מבריק. גם כיום, יש שני רבנים שאני
מתייעץ איתם מידי פעם על כל מיני נושאים ושניהם מנהלים אורח חיים חרדי, שניהם גאונים במה שהם עושים
ואנשים משכמם ומעלה.

לסיכום

הדת היא מערכת כלים וכללים בשביל לגלות את הרוח באדם ואין לסלוד ממנה, להיפך! היא רק מראה עד כמה הרוח זה הדבר הכי חשוב באדם, מיליוני ספרים יש בדת היהודית, אלפי שנות פלפול ופילוסופיה סביב הרוחניות.
שימו את האגו בצד ולמדו בלי קשר לדת ולמחשבות השליליות שאולי יש לכם על דת. רוחניות היא לא דבר בלעדי לאף אחד ולשום דת, היא קיימת בכל אדם, רמת הרוחניות היא ברמת ההתעמקות ורמת המוּדָעוּת ולא ברמת הדתיות. אדם יכול להיות "חילוני גמור" ששאב חלק מתובנותיו מספרי דת אך אחד כזה שחי ברוחניות מעוררת השראה, מה שחשוב היא מידת האושר והסיפוק העמוקים בחיים ואי אפשר להגיע לזה בלי רוחניות! העבודה המנטלית שלנו, המשחק הפנימי שלנו הם החשובים ביותר במשחק החיים, כפי שאני תופס את זה ולא רמת הדתיות. צריכים לשאוף לחיות את גן העדן ביום יום ולא לצאת כל יום מהבית כאילו נכנסים לגיהנום.
החוכמה היהודית בת אלפי השנים כבר ישנה, למה לא לפשפש בה קצת לחקור וללמוד?
חוכמות עולם אחרות ונהדרות כבר ישנן למה לא לשבת ללמוד קצת?
אני מאוד מאמין בשילוב והצלבת מידע מכל מיני מקורות, זה מרחיב את הדעת ומחדד את החוויה עבורי.

הרוחניות היא חלק עקרי מהפאזל שמרכיב את נפש האדם ולעולם לא נרגיש מאושרים באמת אם לא נגלה את הרוחניות בעצמנו ובתוכנו, לכן שווה וחובה לחקור וללמוד, זה מסוג הנושאים שחובה "להרגיש על הבשר", אז אל תחפשו ללמוד רק מאנשים ותיצמדו לקצב שלהם, תחקרו ולמדו בעצמכם, רק ככה תוכלו להגיע לעומקים הדרושים והבלתי נגמרים. התובנות האלה לא יפלו עלינו משמיים ובטח לא בסרטון טיקטוק של דקה וחצי, זה "פרויקט חיים משמעותי לכל החיים", מרגש ולעתים מטלטל, מפחיד פתאום להבין שחיינו על מסלול פקוק בזמן שכביש 6 היה פנוי לחלוטין, מפחיד אבל משחרר, ואולי זה חלק מהיותנו בעלי תבונה להבדיל מבעלי החיים, אנו יכולים לדמיין מציאויות שלא קיימות ולהתחבר למציאות עתידית אחת טובה ולהיצמד אליה(ל"אני העתידי" הטוב ביותר שלכם). אפשרי לצאת למסע גילוי רוחני דרך ספרי דת או אנשים "חזקים רוחנית" שאתם מרגישים שהאור שלהם יוצא מהם, מכירים כאלה? הם גילו משהו ושווה ללמוד מהם, הם רגועים, שלווים, מאושרים ונראה שהכל הולך בדיוק כפי שתכננו וגם אם לא הלך לא תראו אותם מתחת לשמיכות במשך חצי שנה.
רוחניות היא משהו שקשור נטו בפנימיות האדם ולא בנקודות חיצוניות כמו לבוש או סממנים דתיים אחרים,
הסממנים הם רק תזכורות הם לא העיקר.

אחדש לכם אם אומר ש: במוקדם או במאוחר כל אדם חייב לצאת למסע הזה, זה חלק בלתי נפרד מהחיים כאן, אז עדיף מאוחר מאשר אף פעם, לא? ואפשרי לצאת למסע הרוחני הזה גם דרך "ספרים רוחניים חילוניים" מצוינים, כל אחד והשפה שהוא מתחבר אליה יותר, לכל אחד זה מגיע ונוגע בזווית אחרת, בדיוק כמו שלא כולנו אוהבים את אותם המאכלים ואת אותם המרקמים באוכל ואותן הריחות.
האדם הוא בו זמנית הייצור הפשוט והמורכב בעולם, והאמת היא איפשהו תמיד באמצע.

שתפו מאמר זה עם אנשים שחשובים לכם, לכו תדעו מה יצא מזה…עקבו אחרי גם ברשתות.

אם אתן או אתם רוצים רשימת ספרים רוחניים, חלקם דתיים חלקם חילוניים שלחו הודעה בפייסבוק ואשלח לכם.

אהבתם? מוזמנים לשתף.

הישארו מעודכנים ואל תפספסו הצטרפו כמנויים בחינם כמו אלפי חברים וקבלו עדכונים חמים ישירות למייל שלכם

מוזמנים להרשם לניוזלטר שלי ולקבל ממני עדכונים בכל פעם שעולה תוכן חדש.

השאירו פרטים מלאים:

הישארו מעודכנים ואל תפספסו הצטרפו כמנויים בחינם כמו אלפי חברים וקבלו עדכונים חמים ישירות למייל שלכם

מוזמנים להרשם לניוזלטר שלי ולקבל ממני עדכונים בכל פעם שעולה תוכן חדש.

עלו לאחרונה...

כל התוכן הכי עדכני נמצא כאן.

איך החשש מחיזבאללה משנה את כללי המשחק

נדל"ן בצפון – איך החשש מחיזבאללה משנה את מחירי הנדל"ן?

אושר: 500 מיליון שקלים למכללת ספיר בשדרות ולימודי תואר ראשון ושני בחינם, איך זה קשור לנדל"ן?

מה יקרה עם הריבית בשנת 2024

מה יקרה עם הריבית בישראל בשנת 2024? הנדל"ן יעלה שוב כמו בקורונה?

אולי גם אלו יעניינו אותך...

תואר או קורסים

אז ללכת לעשות תואר או רק קורסים?

מקבול משימות

מקבול, אל תתמקדו בדבר אחד! זו טעות I בן סולומון

חוץ מ"מסקס מוכר" מה אפשר ללמוד מנועה קירל והאימפריה שבנתה שמגלגלת מאות מיליוני שקלים

חוץ מ"מסקס מוכר" מה אפשר ללמוד מנועה קירל והאימפריה שבנתה שמגלגלת מאות מיליוני שקלים?

למה קורסים ומנטורים לא עובדים

למה קורסים של מנטורים או פודקאסטים על התפתתחות אישית לא עובדים?

רוצים להיות מצליחנים

רוצים להיות מצליחנים? תרגילו את עצמכם לגמור משימות מהר וחזק

רוצים להיות מאושרים תהיו בעשייה

רוצים להיות מאושרים? תהיו בעשייה:

חוק המרת הדופמין| בן סולומון

שיעור חשוב מהביטלס על יזמות עסקים וריסוק האגו נכתב ב 2018

שיעור חשוב מהביטלס, על יזמות, עסקים וריסוק האגו: נכתב ב 2018

הבדידות מחבקת, סליחה, יש דלקן

הבדידות מחבקת, סליחה, יש דלקן?

פרדוקס המשקפיים

פרדוקס המשקפיים – הפוסט שישנה לכם ולילדכם את החיים

המוצר נוסף לעגלה

לאן ממשיכים?

דילוג לתוכן