אפקט העושר, זה ביטוי שכלכלנים יצרו בשביל להגדיר פסיכולוגיה ציבורית רחבת היקף בתקופות של עליות בבורסה או בנדל"ן, שגורמת לאנשים להוציא יותר כסף. אם תרצו "הרגשת עושר" שלא תמיד תואמת את המציאות.
צמיחה כלכלית מהירה בישראל
כששווקים רבים התמוטטו סביבנו בעולם, כלכלת ישראל צמחה. אחת הסיבות לצמיחה בישראל היא "אפקט העושר". מחירי הנדל"ן טיפסו במאות אחוזים(באזורים מסוימים) ואנשים שהחזיקו בדירות הרגישו "עשירים יותר", כי מחיר הנכס שלהם עלה משמעותית.
שמתם לב לכמות הרכבים החדשים שנקנו עד 2017? שמתם לב כמה אנשים העמיסו את הקניונים? מקומות בילוי? שמתם לב כמה טיסות יצאו מנתב"ג? מעל 20 מיליון טיסות בשנת 2017, עם גידול של 16% משנת 2016. הזוי לא?
צריכה מגבירה צמיחה
הצריכה שקשורה באפקט העושר המדומה, "הצמיחה" את הכלכלה, אך אם יורדים למספרים באמת ולשכר הריאלי מבינים שמדובר בלא יותר מבועה. המשכורות לא עלו בהתאם לצריכה, מה שכן עלה, זה החובות לבנקים. כמעט ואין בית בישראל בלי חוב או הלוואה כלשהי לבנק, אז איזו צמיחה בדיוק מוכרים לנו? שכל רכב חדש הוא בעצם בליסינג עם תשלום חודשי ו 100% מימון?
אפקט העוני
לאפקט העושר יש אח שאני קורא לו "אפקט העוני". אנשים בלי נכסים מצמצמים הוצאות כי הם מבינים
שבעלי הדירות בפור(לרוב מדומה) עליהם, אז הם חוסכים יותר בשביל להגשים את חלום הדירה שייתן סוף סוף "חופש אמיתי". כאשר הם כבר רוכשים דירה בשוק בעלייה, הם יעברו למתרס השני ויוציאו הרבה יותר ממה שהם יכולים.
תובנות
אם קניתם בזול ופתאום המחיר התנפח, זכרו ששאר השוק גם מתנפח בהתאם, לכן יש להוציא כספים בהתאם
ליכולת הכלכלית הריאלית שלנו בלבד.
שורה תחתונה: בלי הלוואות, בלי חובות, מסתדרים עם המשכורת. קשה? תהיו יצירתיים, חפשו הכנסות צדדיות
כפרילנסרים, נותני שירות, העולם דוהר לשם. יש אינספור עיסוקים שהטכנולוגיה ייצרה, תהיו על הגל.
#תעבירו_את_זה_הלאה
