ייעצתי הבוקר ללקוח משקיע בזום ששילם ממיטב כספו על הייעוץ ועל הליווי המלא לאחר מכן. תוך כדי שהוא מספר על הניסיון שלו עם עסקאות בנדל"ן הוא אומר לי "כל הזמן יש לי צרות עם נדל"ן ופעמיים כבר דפקו אותי ויש לי גם צרות עכשיו בעבודה והילדה לא מדברת איתי למרות שאני רוצה לעזור לה עם קניית דירה".
הדיבור שלו לחוץ ומשדר מצוקה מסוימת, אך כסף ברוך השם לא חסר להם במשפחה. הודיתי לו על השיתוף, וכשהוא סיים לדבר סיפרתי לו שיש איזו אגדה אורבנית על צ'רלי צ'אפלין.
מספרים על זה שבאחת ההופעות הגדולות שלו צ'פלין סיפר בדיחה קורעת מצחוק עד שאנשים התמוטטו על הרצפה מרוב צחוק, אחרי שהקהל נרגע מהצחוק, צ'פלין חזר על אותה הבדיחה, הפעם צחקו קצת פחות, וכך מספר פעמים…עד שהקהל לא צחק בכלל.
הוא עצר את ההופעה ואמר "מי שלא מסוגל לצחוק מבדיחה שוב ושוב ושוב, אין שום סיבה שיפגע מאותה הבעיה שוב ושוב ושוב." כשסיימתי, הלקוח אמר "זה מדהים מה שאמרת גם בגילי, נופל לי האסימון". "תראה" אמרתי, "אם צרות חוזרות על עצמן שוב ושוב משהו בהלך הרוח שלנו מאפשר זאת, ככל שנבין זאת מהר יותר כך נסבול פחות, בסוף זה לא האירוע, אלא הפרשנות שנתנו לאירוע. לגבי הצרות בנדל"ן, אני דואג אישית לתיקון חוויה". "אני מסכים איתך ואני מתרגש להתחיל" הוא אמר עם חיוך גדול. התחלנו קצת דאון סיימנו באפ.
התחלתי כ"מומחה לנדל"ן" סיימתי כפסיכולוג.
80% מהזמן לא דיברנו על נדל"ן, שימשתי יותר ככלי קיבול.
שתמיד נוכל לעזור לאנשים ועסקים פי 10 יותר ממה ששילמו לנו בכסף. עסקים עושים עם אנשים.
